פסק-דין בתיק ת"ק 001492/04

התובעת הגישה תביעה כנגד הנתבעות בגין נזקי גוף שנגרמו לה ביום 31.3.02.

הנתבעת 1 הייתה בזמנים הרלוונטיים לתובענה מחזיקת המקרקעין בתחנה המרכזית החדשה בתל אביב (להלן: "התחנה").

הנתבעת 3 ספקה לנתבעת, בזמנים הרלוונטיים לתובענה, שרותי נקיון בתחנה.

הנתבעות 2 ו- 4, חברות לביטוח, הוציאו, כל אחת בנפרד, פוליסת ביטוח צד שלישי שכיסו את אחריותן של הנתבעת 1 והנתבעת 3 כלפי התובעת.

לאחר ששמעתי את עדות התובעת ועיינתי במסמכים שהוגשו על ידי שני הצדדים והבאתי בחשבון את טענות הצדדים, הגעתי לעובדות ולמסקנות המפורטות להלן.

במועד הנ''ל, במהלך עליית התובעת על גבי מדרגות נעות בתחנה, התגלגלה התובעת לאחור ונחבלה בחלקים שונים בגופה (להלן: "התאונה").

ממקום התאונה הועברה התובעת ע''י אמבולנס לבית החולים "איכילוב" בתל אביב ולאחר טיפול בחדר המיון שוחררה התובעת עם הוראות להמשך מנוחה וטיפול רפואי.

בסעיף 7 לכתב התביעה, נטען כי התובעת החליקה על גבי מדרגה רטובה ושמנונית.

עיון בתעודת חדר המיון מעלה כי התובעת "... לא מבינה למה נפלה". בהמשך צויין "... היום, לדבריה, עמדה לעלות על מדרגות נעות ואז נפלה אחורנית, נחבלה בראשה...".

בעדותה בפני בישיבת יום 21.4.04, העידה התובעת: "... באתי לעלות במדרגות הנעות... ראיתי שיש לכלוך על המדרגות, אבל לא קישרתי. עליתי, החזקתי כמו שצריך את המעקה וזה לא הפעם הראשונה שאני עולה שם ופתאום הרגשתי שהרגל שלי החליקה ועפתי אחורה וכל הראש שלי והיד שלי נפגעו...".

בחקירתה הנגדית העידה התובעת כי "... עמדתי על המדרגות והמדרגות נסעו. לא נפלתי בהתחלה. זה תוך כדי שהמדרגות עלו. מהאמצע עפתי כמו לא יודעת מה...".

התובעת סימנה ב- x  על גבי תמונת המסוע ( נ/1) את מיקומה בעת נפילתה לאחור, מיקום שהינו לערך במחצית המדרגות ולא בתחילתן.

בחקירתה הנגדית טענה התובעת כי בטרם עלתה על המדרגות, הבחינה ברטיבות באמצע המדרגות. התובעת לא ידעה להסביר כיצד מתיישבת טענה זו עם העובדה כי לא יכולה הייתה לעמוד על גבי אותן מדרגות שהלכו והתרחקו ממנה שכן לטענתה, עמדה כל העת על אותה מדרגה מבלי שעלתה בכוחות רגליה שלה והתקדמה על גבי המסוע.

אוסיף ואציין, כי טרם תחילת הדיון ובניסיון לברר את השאלות השנויות במחלוקת, נשאלה התובעת ע''י בית המשפט מדוע נפלה מהמדרגות והיא השיבה כי אינה יודעת. בהמשך, משהבינה התובעת כי אמירה זו עומדת לה לרועץ, טענה את טענותיה כמפורט לעיל.

סוף דבר, הגעתי למסקנה כי התובעת לא הרימה את הנטל המוטל עליה להוכחת תביעתה. המדובר בעדות יחידה של בעל דין ובהתאם לסעיף 54 לפקודת הראיות (נוסח חדש) תשל''א - 1971, על בית המשפט הפוסק על פי עדות יחידה של בעל דין שאין לה סיוע, לפרט בהחלטתו מה הניע אותו להסתפק בעדות זו.

בנסיבות העניין ולנוכח הסתירות שעלו מעדותה של התובעת, אשר לא זכתה לכל סיוע, הגעתי למסקנה כי לא עלה בידי התובעת להרים את הנטל המוטל עליה להוכחת תביעתה.

בנסיבות אלו, איני מוצא מקום לדון בשאלת גובה הנזק.

בנסיבות העניין ולפנים משורת הדין, איני עושה צו להוצאות.

פסה"ד ישלח לצדדים בדואר.